* זהו סיפור מקרה אשר פורסם לראשונה בגיליון הראשון של "טבעיתון", ירחון לסגל "מכבי טבעי".
מיקה פנתה לטיפול כיון שסבלה מכאב מטריד בגב התחתון, יחד עם נוקשות בצוואר ובאזור השכמות. מיקה עובדת בעבודה משרדית, הכרוכה באחריות רבה ומתאפיינת בישיבה מול המחשב שעות ממושכות. כשנה לפני תחילת הטיפול נפלה מיקה במשרד על גבה ונחבלה בעצם-הזנב. הפגיעה הייתה קשה וכואבת מאוד, והיא יצאה בעקבותיה לחופשת מחלה ממושכת שנמשכה כחודשיים. בבדיקת CT לא נמצאו, שברים או סדקים, אך גם לאחר חופשת המחלה המשיכה מיקה לסבול מכאבים בעצם-הזנב. הכאב הממוקד אמנם נחלש, אך בנוסף לכך החל כאב עמום מתפשט בכל איזור הגב התחתון. הכאבים גברו כאשר מיקה הייתה במנוחה – ובייחוד לאחר ישיבה ממושכת או בסופי-שבוע.
בבדיקת-רופא נמצא כי קיימת רגישות באזור עצם-העָצֵה (סַאקרוּם, Sacrum) ובייחוד בצד הימני של הגוף, כאבים כלליים בצד ימין והגבלה מסוימת בטווח-התנועה בסיבוב הגוף. הרופא המליץ למיקה על טיפולי שיאצו, וכך היא הגיעה אלי. היא קיבלה סידרה של תשעה טיפולי שיאצו אחת לשבוע.
הרושם הכללי הראשון שלי כשפגשתי את מיקה היה של אישה מטופחת, סקרנית ומהירת -מחשבה. הבחנתי כי גופה היה נוקשה והיא נעה בכבדות, למרות רזונה. בנוסף חשתי באָפֶקְט רגשי דיכאוני מעט, למרות שהיא חייכה הרבה. במפגש הראשון היא היתה חסרת מנוחה וחששה מאוד שהטיפול יכאיב לה. הסברתי לה כי טיפולי זֵן-שיאצו לפי שיטת מָסוּנַגָה בדרך כלל אינם כואבים, כיון שהדגש בהם הוא על מגע רחב ותומך, אשר מביא לרגיעה עמוקה.
כדי למנוע לחץ על הצוואר ועל הגב התחתון, שכבה מיקה על צידה במהלך הטיפולים. זן-שיאצו הוא טיפול שלם, ותמיד עבדנו עם כל הגוף ועל שני הצדדים. לרוב התחלנו בעבודה כשמיקה שכבה על הצד שהיה לה נוח יותר, רך יותר. הטיפול היה כולל – מהראש והצוואר ועד כפות הרגליים והבהונות, עם דגש מסוים על איזור הגב התחתון ועצם-העצה. שילבתי בו עבודה במגע עם נקודות, אשר על פי הרפואה הסינית מסייעות בחיזוק מרידיאן הכליות (השולט, בין השאר, באזור הגב התחתון והברכיים) ומרידיאן שלפוחית השתן (אשר עובר לכל אורך הגב והצוואר, משני צידי עמוד השדרה). על פי מסונגה, חוסר אנרגטי (חוסר-צ'י) באיברים אלה עשוי לגרום לחרדה, חוסר מנוחה, עייפות פסיכוסומטית, נוקשות בכל הגוף ואף לפסימיות.
לאחר שלושה טיפולים סיפרה מיקה על שיפור קל שחשה בעוצמת הכאבים בצוואר ובגב התחתון. היא שאלה מה עוד היא יכולה לעשות מלבד טיפולי שיאצו. הדגמתי לה שני תרגילי מרידיאנים פשוטים המסייעים לחיזוק אזור הגב התחתון ולשיפור התנועתיות שלו. בנוסף, לאור אופי עבודתה, המלצתי לה לקום מהמחשב פעם או פעמיים בשעה ולהתמתח או לשנות תנוחה. הסברתי שהשרירים שלנו "מתרגלים" להיות בתנוחה מסוימת כאשר אני יושבים בה לאורך זמן, וכאשר התנוחה אינה משתנה הם "מתקבעים" בצורה זו, מה שגורם לתחושת נוקשות ולכאבים בזמן תנועה. מיקה התייחסה לכך מאוד ברצינות ובשבוע שלאחר הטיפול התנסתה בתרגילים שהדגמתי לה בכל פעם שחשה כאבים. בהמשך סיפרה על הטבה משמעותית מאוד בצוואר, בו כמעט ולא חשה עוד כאב, וכן על שיפור באזור השכמות ותחושה שהכל שם הרבה יותר משוחרר.
מיקה הקפידה בשעות העבודה לשנות תנוחה ולהוסיף תנועה במידת האפשר. היא החלה להתעניין באפשרות של תרגול קבוע באומנויות-תנועה מזרחיות והצטרפה לשיעורי צ'י-קונג (Chi Gong) באזור מגוריה. היא למדה ממני תרגילי מרידיאנים נוספים וביצעה אותם כמעט מדי יום. בכל אחד מהטיפולים סיפרה על שיפור רב באיכות חייה – הכאב פחות הפריע לה בלילה, שנתה הפכה טובה יותר, היא יכלה לשבת זמן רב יותר בלי לסבול כאב ולעבוד זמן רב יותר מבלי להתעייף. בשני הטיפולים האחרונים שכבה מיקה על בטנה ולא חשה כאב בצווארה, ולאחר מכן שכבה על גבה וחשה כאב קל בלבד בגב התחתון. דבר זה היה בעיני שינוי משמעותי, כיון שלפני תחילת סדרת הטיפולים הייתה מיקה מוגבלת לשכיבה על צידה בלבד, מה שהפריע גם לשנת-הלילה שלה.
אחד השינויים הבולטים בהם הבחנתי במיקה לקראת סוף התהליך בטיפול היה ביכולת שלה ליזום דברים ולהתמיד בהם, וכן בהיעלמותו של אותו אָפֶקְט דיכאוני, אשר משך את תשומת לבי כשנפגשנו לראשונה. השיפור במצבה היה הדרגתי ולא מוחלט. אך ההקלה על כאביה, השיפור באיכות השינה שלה הביאו לפניה אור וחיוך אמיתי ועמוק. מיקה לקחה על עצמה אחריות רבה לשיפור מצבה: היא למדה ממני תרגילים שסייעו לה והקפידה לתרגל אותם לא רק בזמן שכאב לה, אלא גם כדי למנוע את הִישָנוּת הכאב. היא רכשה כלים לטפל בעצמה. אני מרגישה שלהיענותה הרבה לטיפול, השקעתה והתמדתה הייתה חשיבות רבה בהצלחתו.