באימוני אייקידו נחשפתי לראשונה למושג "מא" (MA). פירוש המילה היפנית הזו הוא "רווח", וספציפית, הרווח הנכון – המדוייק – בין דבר לדבר.
לדוגמה:
כששתיים רוצות להתאמן יחד באייקידו, הן עומדות זו מול זו ומודדות את ה"מא": מושיטות יד ישרה קדימה. קצות האצבעות צריכות לגעת זו בזו. אם אין מגע – אנחנו רחוקות מדי. אם אפשר ממש לאחוז ביד – אנחנו קרובות מדי. רחוק מדי, קרוב מדי – אי אפשר לתרגל. "מא" הוא המרחק הנכון.
דוגמה שניה:
האוכל היפני המסורתי הוא עז-טעמים: מלוח, חמוץ, חריף. אבל יש אורז לבן. יש טופו. שניהם חסרי טעם, ויוצרים בפה את ה"מא" – הרווח שממתן את העוז של הטעם.
עוד דוגמה:
מדיטציית זאזן עושים בישיבה מול הקיר. התודעה עמוסה במחשבות, מוזיקה, רצונות, תחושות. הקיר הוא "מא". הרווח, המרחק שאליו אפשר להשליך את כל אלה.
בקליניקה – טיפול שיאצו מרגיש לעיתים קרובות כמו "מא" בתוך החיים. הטופו שמאפשר להרגיש את עוז הטעם, המרחק הנכון שמאפשר את הקשר, האופן בו הגוף המתאזן מהווה "מא" עבור התודעה.